הסכם זה נועד להסדיר בין היתר את אופן השיתוף הכלכלי בין הצדדים ואת אופן חלוקת הרכוש במקרה של סיום השותפות והזוגיות בעתיד. חשיבותו של הסכם זה נובעת בין היתר מהקניית זכויות לבן/ת הזוג בין בני זוג שאינם נשואים, על בסיס "חזקת השיתוף בין בני זוג" שנקבעת בהתאם לאורח חייהם ומהות הקשר במהלך חייהם המשותפים.

ניתן  לכלול בהסכם חיים משותפים גם התייחסות לילדים משותפים, ו/או ילדים של מי מבני הזוג, ולקבוע מראש את אופן הגידול, הטיפול והחינוך שלהם גם במצב של פרידת בני הזוג.

נציין כי אין חובה להגיש את ההסכם לאישור ביהמ"ש אך מומלץ מאד לאשרו בביהמ"ש  וליתן לו תוקף של פס"ד עפ"י חוק בתי המשפט לענייני משפחה – סעיף 3 (ג). נוסיף ונציין כי הסכם לחיים משותפים קובע מהו היקף העיזבון של כל צד במקרה חו"ח של פטירה, אך אינו מהווה תחליף לצוואה.