הסיבות להעדפת הגישור

שליטה בתוצאות – בשונה מהליך גירושין המתנהל בביהמ"ש ומהווה מאבק משפטי ממושך, מתיש ויקר מאד, הליך הגישור מבוסס על התדיינות, הידברות ומשא ומתן .
בגישור אין מנצחים או מנוצחים. בגישור חותרים למצב של WIN WIN.

שיתוף פעולה עתידי – בני הזוג מקבלים החלטות, מקיימים דיאלוג ובונים הסכמות, שיאפשרו המשך שיתוף פעולה בעתיד כהורים אחראים ( שלא כמו בבית משפט, שם השופט מחליט עבור בני הזוג). הצדדים יוצאים עם תובנה, שההסכם אליו הגיעו, הוא הטוב ביותר עבורם נוכח הנסיבות, צופה פני העתיד והם יכולים להמשיך את מהלך חייהם בשיתוף פעולה ובכבוד הדדי.

יחס אישי וגישה טיפולית – המגשר, עו"ס מטפל משפחתי/זוגי, מומחה בתחום המשפחה, ,אמון על מקצועיות בלתי מתפשרת, הענקת יחס אמפטי, על הקשבה, הכלה, סבלנות והיעדר שיפוטיות. המגשר מחויב לניטרליות ודיסקרטיות מוחלטת, על שמירה קפדנית של סודיות ופרטיות, על ראייה מערכתית, על עיקרון "טובת הילד" ומענה לצרכיו החיוניים ועל מזעור הנזקים הנפשיים והכלכליים לכל הנוגעים בדבר.

חיסכון בזמן – חרף עוצמתו ומורכבותו של משבר הגירושין, תהליך הגישור מסתיים בד"כ ב- 6-8 מפגשים בממוצע.

כלכלית – עלות תהליך הגישור וכתיבת ההסכם נמוכים משמעותית מהתדיינות בבית משפט וחוסכת לבני הזוג עשרות אלפי שקלים.

הכל בהסכמה – הכניסה לתהליך הגישור נעשית בהסכמת הצדדים ובכל שלב בתהליך יכול מי מהצדדים לצאת ממנו או לבקש הקפאה זמנית (פסק זמן קצוב) לצורך התייעצות בירור וכד'.

תוקף משפטי – הליך הגישור מסתיים בחתימת בני הזוג על הסכם גירושין, שנערך על בסיס הסכמות והחלטות של שני הצדדים בכל הנושאים הקשורים לפרידה וגירושין ובכפוף לחוקים ולדיני המשפחה לרבות, חוק בית המשפט לענייני משפחה תשנ"ה -1995 , החוק לתיקון דיני משפחה מזונות תשי"ט -1959, חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב – 1962, חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג – 1973 ולחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד 1984 (79ג').

ההסכם מוגש לאישור בית משפט לענייני משפחה ומקבל תוקף של פסק דין. בהמשך, מוגש ההסכם המאושר לביה"ד הרבני למתן צו גירושין ולהסדרת הגט.

בקרה משפטית – הליכי הגישור מסתיימים בעריכת הסכם המבוסס על ההבנות וההסכמות שהושגו במהלך הגישור. טרם חתימת הצדדים, כל ההסכמים זוכים להתייחסות ובקרה משפטית של עו"ד ומגשרת מומחית בדיני משפחה.

שפות  – משרדנו מעניק שירותי גישור בשפות עברית ואנגלית