גישור להורות משותפת
מהו הסכם להורות משותפת ובאילו מקרים הוא חיוני:
ברבעון האחרון של המאה העשרים ובשני העשורים של המאה ה-21, המודל המסורתי של משפחה ומוסד הנישואין איבדו בהדרגה את ההגמוניה לטובת מגוון מודלים של משפחות וקשרים זוגיים בעלי הרכבים שונים. "הורות משותפת" היא כיום מושג נפוץ בעולם המערבי המודרני, שבו שני אנשים (או יותר) בוחרים להביא באופן משותף ילד לעולם בלי שקיימת ביניהם מערכת זוגית פורמלית מוכרת. בין סוגי המשפחות הללו נכללים משפחות חד- הוריות, משפחות להט"ביות וזוגות המוכרים כידועים בציבור המגדלים יחד ילדים . הסכם הורות משותפת, בו מסדירים ההורים את התנאים והכללים בהם יגדלו ויחנכו את הילד, יכול להיערך בתחילת התהליך, עם קבלת החלטת בני הזוג לגדל ילד יחדיו או בכל שלב מאוחר יותר, בו הילד גדל כבר אצל אחד ההורים וההורה השני מעוניין להצטרף לתהליך.
תוקף משפטי:
להסכם ההורות יש תוקף של חוזה עפ"י דין חוזים עד לידת הילד. לאחר לידת הילד חשוב לבקש מבית משפט לענייני משפחה לאשר את ההסכם ולתת לו תוקף של פסק דין.
מאחר ולא ניתן לצפות את כל התרחישים האפשריים בעת עריכת ההסכם, רשאים בני הזוג לאחר לידת הילד לשנות או להוסיף בהסכמה סעיפים באמצעות נספח להסכם. שינוי כזה, כל עוד הוא נותן קדימות לעיקרון טובת הילד, יקבל קרוב לוודאי את אישור בית המשפט.
מהות ההסכם ותוכנו:
ההסכם חייב להיות מנוסח באופן מפורט, ברור ומקיף וזאת על מנת לאפשר לצדדים ביטחון וודאות בהליך. ההסכם כולל זכויות וחובות של כל אחד מן ההורים כלפי הילד, יחד ולחוד. הואיל וההורים מנהלים את חייהם בנפרד ולא במסגרת פורמלית, חיוני ביותר לתאם ציפיות בין הצדדים, שייתנו מענה לאינטרסים המשותפים של שניהם . ככל שההסכם יהיה מפורט ומנוסח טוב יותר, ימנע הדבר מחלוקות וסכסוכים עתידיים.
הסכמי הורות משותפת כוללים את הנושאים כדלקמן:
הצהרת ההורים: הצהרה של ההורים על כך, שהם אינם מנהלים מערכת זוגית וכי ההתקשרות ביניהם במסגרת ההסכם נעשית לצורך הבאת הילד לעולם במשותף ו/או גידול הילד במשותף, תוך קבלה עליהם של כל המטלות הכרוכות בגידולו וחינוכו של הילד עד בגרותו.
תכנון ההיריון והלידה: בסעיף זה מחליטים הצדדים באיזה רופא יבחרו, על מי יוטלו הוצאות ההיריון ובאיזה היקף, חובת נוכחות בבדיקות השונות, החלטות הקשורות לעניינים גנטיים, טיפולי ההפריה, סיבוכי הריון ועוד. בנוסף לכך, יקבעו הצדדים את חלוקת חופשת הלידה, את שם הילד וכו’. (סעיף זה כמובן מתייתר אם הילד כבר נולד).
מזונות הילד: הסכמת ההורים על חלוקת נטל הוצאות גידולו וחינוכו של הקטין הכוללים: אוכל, ביגוד, דיור, מסגרות חינוכיות וחינוך משלים, תשלומי בריאות, הוצאות פנאי ועוד.
מגורים: על הצדדים להחליט בהסכם על גידול הילד בארץ והאיסור לעבור עמו לחו”ל וכן על מרחק מוגדר בין מקומות המגורים של ההורים.
חינוך: ההורים יסכמו ביניהם על תפיסת עולם והאופן שבו יחנכו את הילד וסוג המסגרות החינוכיות בהן יתחנך.
אופן הסדרת מחלוקות עתידיות: ההורים יקבעו בהסכם את הדרך, שבה יפתרו מחלוקות עתידיות בסוגיות הקשורות לגידול הילד, כגון פנייה לגישור.