גישור לגירושין
גישור לפירוד וגירושין הינו הליך אלטרנטיבי לסיום פרק יחסי הנישואין, הזוגיות והשותפות הכלכלית בין בני זוג בהסכמה ודרכי שלום.
בני זוג הנקלעים למשבר ומגיעים להחלטה משותפת על סיום החיים הזוגיים, יכולים לבחור באפשרות לעבור הליך גישור, כדי להגיע להבנות והסכמות בכל הנושאים הקשורים כגון: משמורת ואחריות הורית, הסדרי ראייה/ שהייה, מזונות, וחלוקת הרכוש המשותף.
תפקיד המגשר (המוגדר בחוק בתי במשפט סעיף 79ג' [נוסח משולב] תשמ"ד 1984) הינו לסייע לבני הזוג להגיע להסכמות על יישוב הסכסוך והמחלוקות שביניהם בדרך של הידברות ומשא ומתן חופשי. המגשר תומך, מעודד, מיידע ומנהל את ההליך בהגינות, בתום לב וללא משוא פנים, אך אינו מכריע בו. כל ההחלטות מתקבלות בהסכמה ע"י בני הזוג באופן חופשי ומתוך כוונה להגיע להסכם בדרכי נועם ושלום.
בני זוג רבים חשים במהלך הפירוד והגירושין תחושות של אובדן, חרדה, בדידות, עלבון ודחייה, כעס ועוינות. עם זאת, עשויים בני הזוג להרגיש גם כמיהה לסיום פרק עגום בחייהם וליציאה לחיים אחרים ולפריחה מחודשת. ההחלטה על פירוד הינה בדרך כלל, תולדה של משבר מתמשך, המלווה ברגשות עזים, לצד חשיבה רציונאלית, קבלת המציאות כפי שהיא והשלמה עם ההחלטה .
לצורך כניסה להליך גישור לפרידה וגירושין חייבים שני בני הזוג לתת את הסכמתם מדעת, ללא לחץ ואיומים וללא כפיה. אמנם, לרוב אחד מבני הזוג הוא שנוטל את היוזמה ומעלה את רצונו להיפרד ולהתגרש, אך הפניה לגישור חייבת להיעשות רק אם הצד השני נותן את הסכמתו מתוך הכרה כנה ואמתית שבן/ת זוגו/תו נחוש/ה בהחלטתו/ה ואין מנוס ממנה. אם יסרב/תסרב, הדרך להגשת תביעות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני פתוחה בפני הצד השני. אין ספק, שהליך הגישור לגירושין בהסכמה ימנע מאבק משפטי יקר וממושך הרווי בטינה ועוינות, אשר יגרום לפגיעה רגשית ונזק נפשי ארוך טווח לכל בני המשפחה והגרוע מכל לילדים.
במדינת ישראל בני זוג יהודים נישאים, בדרך כלל , כדת משה וישראל בטכס חופה וקידושין. עם זאת, ישנם במדינה לא מעט זוגות, שנישאים בטכס נישואין אזרחי בחו"ל (בעיקר זוגות מעורבים שאחד מבני הזוג אינו יהודי, או ששני בני הזוג אינם יהודיים) וכן זוגות במעמד "ידועים בציבור" וזוגות מהקהילה הלהט"בית. זוגות אלו מקיימים מסגרת משפחתית ,אך אינם מוכרים כנשואים מבחינה משפטית.
האפשרות לקיים הליך גישור קיימת לזוגות מכל סוגי הקשר הזוגי.
לאחר אישור הסכם הגישור לגירושין בבית המשפט , חייבים בני זוג יהודים לפנות לבית הדין הרבני לצורך מתן צו גירושין וסידור הגט. זוגות שנישאו בנישואים אזרחיים, אשר כל אחד מבני הזוג הינו בן דת אחרת או שאחד מהם או שניהם לא משתייכים לעדה דתית כלשהי, יפנו להתרת נישואיהם בהליך משפטי אזרחי בבית משפט לענייני משפחה.
הליך גישור לפרידה וגירושין נמשך בממוצע כ- 6-7 מפגשים בני 90 דקות ומסתיים בעריכת הסכם גירושין או הסכם פירוד, שמוגש לאישור ביהמ"ש ומקבל תוקף של פסק דין לכל דבר ועניין.
בשנת 2016, אושר החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה שמטרתו לסייע לבני זוג ליישב את הסכסוך ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום. החוק מחייב את כל מי שמגיש לערכאה שיפוטית תובענה בעניין סכסוך משפחתי, להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך. החוק מחייב את בני הזוג להתייצב ביחידת הסיוע (יח"ס) שליד ביהמ"ש, כדי לקבל מידע על ההליכים המשפטיים, העומדים בפניהם ועל האפשרות לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה לרבות ייעוץ, גישור ו/או טיפול משפחתי/זוגי. עובדי יחידת הסיוע מאבחנים את התאמתו של המקרה להליך גישור ובתום המפגש האחרון (מוגבל ל- 4- 1 מפגשים) מציגים בפני בני הזוג את היתרונות של הליך הגישור על פני ניהול מאבק משפטי. עובדי יחידת הסיוע ימליצו לזוג לנסות ליישב את הסכסוך באמצעות הליך גישור. על בני הזוג להודיע ליח"ס תוך 10 ימים אם הם מעוניינים ליישב את הסכסוך ביניהם בהליך חלופי, קרי בגישור.
בני הזוג רשאים לפנות לכל מגשר המוסכם על דעת שניהם.