גישור לאחר גירושין – הכנסת שינויים ו/או תוספות בהסכמים קיימים
עריכת נספח להסכם גירושין
הסכמי גירושין מטבעם אמורים לצפות פני העתיד. עם זאת, לא ניתן לצפות את כל השינויים המהותיים שעשויים להתרחש בחיי בני הזוג ו/או בחיי ילדיהם.
על פי החוק, רשאי כל אחד מבני הזוג להגיש לבית המשפט בקשה לפתוח את הסכם הגירושין, אם חל "שינוי נסיבות מהותי", שבעקבותיו מבוקשת בקשה לשנות, לתקן או להוסיף סעיף/ים בהסכם, שאושר וקיבל תוקף של פסק דין. כאשר אחד מבני הזוג מגיש בקשה לפתיחת ההסכם, בית המשפט ייעתר לבקשה רק אם המציא המבקש ראיות, שמצביעות על שינוי נסיבות מהותי ורק אם השינויים המבוקשים אינם פוגעים בילדים.
ככלל, בתי המשפט ובתי הדין אינם נוטים לשנות הסכמים הקשורים לממון ורכוש.
כאשר בני זוג מסכימים ביניהם, כי עקב שינויים מהותיים בחייהם ו/או בחיי ילדיהם, עליהם לתקן, לשנות או להוסיף סעיף/ים להסכם, הם יכולים לעשות זאת באמצעות הליך גישור (קצר יחסית) ,שמסתיים בעריכת נספח להסכם הגירושין, אשר יש להגיש לאישור ביהמ"ש לענייני משפחה שם הוא מקבל תוקף של פסק דין.
ניסיוננו מלמד, שרוב המקרים בהם מבקשים בני זוג להכניס שינויים בהסכם הגירושין שלהם מתמקדים בשני תחומים. האחד, הוא בנושא המזונות, כאשר הבקשה היא להגדלה או להפחתה בדמי המזונות, עקב שינויים מהותיים בהכנסתם ובמצבם הכלכלי של הצדדים והשני הוא בנושא משמורת הקטינים והסדרי ראייה / שהייה אצל כל אחד מההורים.
לעיתים קרובות, גם כאשר קיימת הסכמה בין ההורים על הצורך להכניס שינויים, מתעוררים סכסוכים ומחלוקות בין הצדדים לגבי מהות השינוי, היקפו, מועד החלתו וכו'. לכן הדרך המועדפת להכנסת שינויים בהסכמה היא באמצעות הליך גישור. המגשר מסייע לצדדים להגיע להסכמות לגבי השינויים ועורך ומנסח את הנספח להסכם.
לא אחת קורה, כי עקב שינוי במקום העבודה, תלות בעזרת בני משפחה, או קשר זוגי חדש, מבקש אחד מבני הזוג להעתיק את מקום מגוריו אל מחוץ לרדיוס שנקבע בהסכם. שינוי כזה עלול לאלץ את בני הזוג להכניס שינויים בהסדרי המשמורת והסדרי השהייה, שנערכו בהסכם המקורי. שינויים בתחום זה עלולים להתבקש, גם כאשר מתעוררים קשיים אצל הילדים עצמם, בין אם כתוצאה מקשיי התפתחות רגשיים, ובין אם מקשיים חברתיים ופדגוגיים.
תחום המשמורת על קטינים עבר שינויים רבים בשנים האחרונות והתרבו ההסכמים בהם מחליטים ההורים על " משמורת משותפת" של הילדים. עם זאת מעת לעת, אנו נתקלים במקרים בהם חתמו הצדדים על הסכם גירושין, שבו משמורת הקטינים הייתה משותפת ולאחר סידור הגט והפרדת המגורים, מגיע אחד הצדדים למסקנה, שהוא אינו יכול לעמוד בתנאים ובמחויבויות של משמורת משותפת. כתוצאה מכך, הצדדים שבים לעריכת נספח להסכם ומשנים את סעיף המשמורת ואת מזונות הקטינים.
בעקבות מגפת הקורונה והסגרים, שגרמו להוצאת עובדים לחל"ת, לפיטורין ולקריסת אלפי עסקים, התקשו הורים רבים לשלם את דמי המזונות כפי שנקבע בהסכם הגירושין. כתוצאה מכך, היו שצברו חובות, אשר העיבו על המשך יחסי ההורות ושיתוף הפעולה הבין-הורי. גם מקרים כאלה מגיעים לגישור במטרה למצוא פתרון מוסכם הן לגבי החוב (אם נוצר) והן לגבי המשך תשלומי המזונות. כל זאת מתוך התחשבות הדדית, שמירה על עיקרון טובת הילד, ומניעת פתיחת תיק בהוצאה לפועל.